Friday, January 1, 2010

איך אפשר להסביר את הבחירה ההזויה דווקא באוניברסיטת בר אילן למקימת בית הספר לרפואה בגליל?

פרופ' יוסי בן-ארצי, רקטור אוניברסיטת חיפה מצליח להעלות שאלות נוקבות - אבל לא על הדברים שהוא רוצה ורצה להעלות.
הוא מבחינתו חושב שחשוב לחזק את הפריפריה.
האם חיפה היא פריפריה?
הוא חושב שמגיע לאוניברסיטת חיפה לפתוח את בית הספר לרפואה החמישי בישראל.
האמנם?
פרופ' יוסי בן-ארצי חושב שמותר לו לגדף ולמלא את פיו אמרות שפר (שיטנה) כלפי אוניבסיטה אחרת (בר אילן) וכלפי מי שלא נתנו לו לקבל את הבייבי החדש שהוא חשב שהוא צריך לקבל לפי צורת החשיבה האישית שלו...
באמת? האם אתה באמת חשב כך? הר פרופסור???

כמה עובדות שצריכות להדיר שינה ממי שמקבל החלטות על המשך ההפעלה והתיקצוב של האוניבסיטה בחיפה:

1. אוניברסיטת חיפה היא בתחתית רשימת  האוניברסיטאות.
היא גם ירודה בהרבה מהרבה מאוד מכללות אחרות.
המחקרים בה מגיעים לפתחו של בית המשפט- ושם מואשמים החוקרים בה בשקרים.

 דוגמאות לא חסרות.
הבולטת בהן היא אישור העבודה השקרית של תדי כץ - שהמציא טבח שלא היה ולא נברא בטנטורה.
כשחיילי חטיבת אלכסנדרוני המואשמים בטבח המומצא תבעו את כץ והמנחים שלו בעבודה- הם טענו שלא היו דברים מעולם ויותר מכך- הם טענו שכץ שינה את העדויות במכוון.

ההיסטוריון מאיר פעיל כתב לחיילי החטיבה: "כדי להסיר ספק בדבר דעתי המסכמת על מחקרו של תדי כץ בפרשת כיבוש טנטורה במלחמת העצמאות, אני רואה חובה מוסרית, מדעית וחברית להודיעכם כי, לאחר עיון נוסף ובחינה מחודשת ולאחר שקראתי בקפידה את החלטת המועצה ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת חיפה, הגעתי למסקנה, כי אין, ולא היה כל צידוק בהטלת שום דופי מוסרי על לוחמי גדוד 33 של חטיבת "אלכסנדרוני", אשר כבשו את טנטורה ב-24 בחודש מאי 1948".
 כבר הצהרתי בפומבי כי אין להסתמך על ממצאי עבודת המחקר הנ"ל של תדי כץ; ואני מקווה כי תדי כץ יישר את ההדורים במחקרו המחודש".

ובמילים אחרות- כץ- סטודנט ופעיל שמאל קיצוני הכניס שקרים לעבודה שלו- ובעזת אילן פפה - ניסה לקבל סיוע מורלי לדיעות הפוליטיות ההזויות שלו.

חשוב לציין שבתחילה - אושרה עבודתו.
אוניברסיטת חיפה - על כל ההסטוריונים המלומדים ש(אין) בה אישרה עבודה שיקרית.

רק לאחר התערבות של גורמים חיצוניים: לוחמי החטיבה שלחמו בה ולא ביצעו שום פשע - אלא נלחמו בצורה המקצועית ביותר- נאלצה האוניברסיטה לדחות את העבודה.

אז מה בן-ארצי? אתה באמת טוען וחושב שאוניברסיטה שמאשרת עבודות ממוצאות ושיקריות צריכה לפתוח מחלקה ללימודי רפואה?

2. ונניח שנסכים- לאיזה בית חולים תצורף המחלקה לרפואה?
לבית חולים כרמל? בית החולים האיטלקי?? בי"ח ממשלתי פלימן??? פוריה????

ליד בר אילן יש את בילינסון, את תל השומר - בתי חולים שיכולים לספק את כל צרכי הסטודנטים.
ככה שלך אין בעצם תשובות לשאלות רציניות שההליך המורכב הזה דורש.
ויותר מכך- דווקא בית החולים זיו צריך יותר מכל בתי החולים בצפון את החיזוק הזה.
הרי אין ספק שמחלקה רצינית שתספק לבית החולים סטודנטים טובים שלפחות חלקם ישאר בבית החולים רק ייטיבו עם הפריפריה שלה אתה דואג כל כך....

(אבל ככה זה כשלפי ההיסטוריונים שלכם בחיפה- יש כמה אמיתות.... מושג האמת ההיסטורית, שבעבורכם, כל האמיתות נכונות בעת ובעונה אחת.)
ובכל פרופ' יוסי בן-ארצי יש לי חדשות בשבילך:
אמת יש רק אחת.
אם מישהו אומר שרצחו בדם קר 200 אנשים ומבחינה מספרית- אין התאמה למספרים, אין גופות, ואין עדויות שתומכות בכך - כלומר אין הרוגים - אז מישהו משקר.
אני יודע זה לא התחום שלך- אבל בשם אותה אוניברסיטה אתה דורש עכשיו לקבל מה שלא מגיע לא לך ולא לאוניברסיטה שאתה (בין השאר) עומד בראשה.

האם אתה היית רוצה לקבל טיפול מרופא שלמד באוניברסיטה שהאמת אינה לרגליה? שדיווחי אמת הם לא בסיס לכל מחקר וניסוי??
חןץר מזה: אם הוריך שלך היו מתים מטיפול בידיו של רופא שלמד - נניח לצורך השיחה באוניברסיטת חיפה- והיה אומר לך: "האמת שלי היא שהטיפול שלי היה מצויין" !!!!
מצד שני 20 רופאים אחרים אומרים לך שהוא לא טיפל בהם כלל או לחלופין התרשל בטיפול- האם גם אז היית מקבל את "האמת" שלו?
ולכן אני מציע שקודם כל תפסיקו עם השטויות העלובות האלה- אמת יש רק אחת.
כל השאר זה שקרים וסילופים - שאין להם שום מקום במגדל השן!!!
גרוע מזה- אם הם ישרישו באקדמיה- האקדמיה תחוסל עוד לפני שבר אילן יתחילו ללמד רפואה בגליל.

3. התוכנית (המהפכנית) שהצעת- עלובה - לא פחות ולא יותר.
בר אילן הציגו תוכנית סבירה והגיונית של 6 שנות לימוד. (כמו ברוב המוסדות המכובדים בעולם).
ההצעה שלך מגוכחת במיוחד על רקע ההשגים העלובים של האוניברסיטה שבה אתה עובד.
לא מספיק שההשגים שלכם עלובים- אתה עוד חושב שתצליח לדחוס אותם ל4 שנים?

אני מציע לך להסתכל סביבך ולהרחיק גם לחו"ל.
תוכניות של פחות מ6 - אינן מנפקות רופאים ברמה גבוהה.
נכון- יש רופאים מוכשרים ובעלי מנת משכל גבוהה במיוחד שזה מתאים להם- אבל האוניברסיטה שאתה עומד בראשה- אינה כוללת הרבה מאלה.

נכון שהאגו שלך כן רוצה שהיא תהיה כזו- אבל מכאן ועד לסכן את עתיד הרפואה בישראל כדי שהאגו שלך יהיה גדול יותר ומדושן יותר- הדרך ארוכה.
ארוכה מאוד.

3. נקודה שנויה במחלוקת:
האוניברסיטה שלך הפכה להיות האוניברסיטה האיסלאמית.
אין למדינת ישראל משאבים רבים מדי כדי לממן לימודי רפואה לסטודנטים ממוצא ערבי שיכולים אחרי הלימודים לעזוב את הארץ וללכת לעבוד במדינות המפרץ- שם הם יכולים להרויח הרבה יותר ממה שיקבלו במגזר הציבורי בישראל.

מה זה קשור לאוניברסיטה שאתה עומד בראשה?
קשור גם קשור.
האוניברסיטה שאתה עומד בראשה לא השכילה להפנים שגם לחופש הביטוי האקדמי יש וצריכים להיות סייגים.
לא יתכן שתביאו מרצים לאוניברסיטה ותקבלו את התנאי שלהם- שלא יהיו סטודנטים יהודים בהרצאות שלהם.

האם זה היה מקובל עליכם להפך?

ראה לדוגמה את ההרצאות שמעבירים אישי ציבור ישראלים בכל העולם - האם נראה לך שמי מהאוניברסיטאות היו מסכימות למנוע מסטודנטים ערבים להכנס לשם- למרות שהם יודעים מראש שהם עלולים להפריע???

רק באוניברסיטת חיפה יש דברים כאלה.
ולכן, אתה יודע מה? רק בשל זה לא צריכה לקום אצלכם מחלקה נוספת אחת.
לא רק ברפואה. בכל הפקולטות.

ולכן במקום להקים עוד שלוחה איסלאמית בגליל- עדיף שאוניברסיטת בר אילן - ההגיונית והנורמלית - תעשה את זה.

יכולתי להוסיף שבימים מסויימים - נסיעה לכרמל יכולה לקחת יותר זמן מאשר נסיעה לר"ג....
אבל לא נמשיך - אלא רק נסכם:

קודם כל, בן-ארצי, תלמד להפסיד בכבוד.
קצת דרך ארץ לא תזיק לך.
נכון - שוב נכשלתם- ולא רק בשל האוניברסיטה העלובה שאתה עומד בין ראשיה, אלא גם בגלל התוכנית העלובה שאתה באופן אישי אחראי לה (- כדיקאן הסטודנטים), אבל בחייך- לרדת לרמה של הכפשות כוללניות?
אתה באמת חושב שהאוניברסיטאות משתלטות על כל חלקה טובה?
נקודה למחשבה אישית לבן ארצי: האם יתכן שההצעה הטובה של בר אילן קסמה יותר למל"ג כיון שכתבו אותה אנשים מוכשרים יותר ממך? האם לא הגיוני לתת מחלקה יוקרתית שכזו לאוניברסיטה יותר יוקרתית?

אסיים רק בדברי הסיום של בן ארצי ואשנה את המיקוד בו- לאוניברסיטת חיפה (כל אחד יבין מיד שבן ארצי פסל אבל במומו פסל....):
"...מעט שנותר לקוות הוא שחברי מליאת המל''ג יתעשתו, יעצרו את ההליך המחפיר הזה, ויבחנו את הדברים בגישה אקדמית מעמיקה מתוך אחריות לאומית לגורלו של מרחב הצפון ורמת הבריאות הציבורית בו..."


אתה הבנת את זה בן ארצי????

Saturday, August 29, 2009

רילוקיישן לסטודנטים

לימודים בחו"ל הם חוויה משמעותית בחייו של הסטודנט המתלבט.

מצד אחד עומדות לפני חוויות רבות שיכולות לפתוח לפניו הרבה מאוד אפשרויות שלא מזומנות בפני סטודנט רגיל בישראל.
האפשרויות מתחילות בלהכיר אנשים, תרבויות ואופי של מקומות אחרים, וממשיכות דרך אפשרויות של קשרים עסקיים ראשונים וחברתיים בשלבים מאוחרים יותר.
מצד שני עומדות בפניו של הסטודנט המתלבט באם לבצע רילוקיישן לסטודנטים הרבה מאוד בעיות שהיו נחסכות ממנו אם היה לומד בישראל:
הריחוק מהבית, היכולת האישית להסתדר ללא רשת תמיכה משפחתחת או חברתית - לפחות בשלב הראשון, חוסר הכרות והבנת המנטליות בחו"ל ובמיוחד של חיים סטודנטיאליים באוניברסיטה החדשה.

מסלול הלימודים המבקש לבצע רילוקיישן לסטודנטים כולל מספר רב של נקודות חשובות שחשוב לתת עליהן את הדעת לפני התחלת התהליך.
אנו ממליצים להתייחס לכל אחת בכובד ראש הנדרש:

המסלול לסטודנט
המתעניין ללמוד בחו"ל מורכב ממספר שלבים:

1. קבלת ההחלטה העקרונית -לימודים בחו"ל.
מהרגע שהוחלט לבדוק את האופציה של לימודים בחו"ל חשוב מאוד להתייחס לכל הנושא כתוכנית עבודה ולתחום אותה בזמנים- כיון שיש הרבה פרטים קטנים וחשובים מומלץ להכין רשימה של מטלות ולבדוק את הם עומדות בלוחות הזמנים של האוניברסיטאות.
יהיה מאוד חבל לגלות שהאוניברסיטה שרצית ללמוד בה מתחילה את שנת הלימודים באותו יום שהתקשרת לבדוק את האפשרויות העומדות בפניך- במיוחד אם התפטרת מהעבודה שלך יום קודם...

2. מה ללמוד ואיפה.
חשוב לבדוק את מסלולי הלימוד שמציעות האוניברסיטאות בחו"ל עוד בישראל.
יהיה קשה מאוד לעבור מסלול כבר בתוך שנת הלימודים ועלות השהיה באוניברסיטאות מסויימות עלולה להיות גדולה מדי לתקציבכם אם תחליטו לשנות את המסלול לאחר שנה שנתיים.
ולכן חשוב להחליט בצורה מושכלת וברורה מה אתם רוצים ללמוד.
צריך לזכור שלימודי רפואה מתמשכים על 6 שנים לעומת מסלולי לימוד קצרים אחרים. כעקרון -לימודים בחו"ל יכולים להיות לימודים אקדמיים שימשכו 3 - 7 שנים.
חשוב גם להתייחס למדינה שבה נמצאת האוניברסיטה ולשפה המדוברת באותה אוניברסיטה.
לא בכל האוניברסיטאות ניתן ללמוד באנגלית- ולימוד שפה חדשה יכול לשנות את כל התמונה.

3. תקציב ומימון.
ויזת סטודנט מאפשרת עבודה חלקית בלבד, ולכן סביר להניח שיהיה צורך לממן את כל שכר הלימוד מראש- ולכן חשוב לקבוע את התקציב הנדרש ללימודים.
במדינות מסוימות הלימודים הם חינם (לדוגמא, לימודים באיטליה או ברומניה) לאזרחי המדינה ולכן אם ההורים הם יוצאי אותה מדינה יש לבדוק את זכאותם לאזרחות ולדרכון מקומי- מה שיצמצם באופן משמעותי את העלות של הלימודים.
מלגות הן מרכיב חשוב מאוד במימון הלימודים ויש להכין רשימה של כל הארגונים והגורמים המציעים מלגות (ולשמור עליה טוב טוב- בחלק מהמלגות ניתן לקבל את אותן המלגות בכל שנת לימודים חדשה) ולהגיש בקשות לפי מועדי הגשת הבקשות.
הנקודות שיש להתייחס אליהן בקביעת התקציב והמימון הן:
עלות שכר לימוד
עלויות שכר דירה-מעונות
עלויות מחייה
עלויות המעבר עצמו - רילוקיישן לסטודנטים
נסיעות לחופשות (בישראל או במקומות אחרים)
עלויות ביטוח רפואי (יש להמשיך לשלם ביטוח לאומי בישראל- לשמירת הזכויות).

מצד שני יש לבדוק:
רשימת מלגות הרלוונטית
האם ויזת סטודנט מאפשרת עבודה חלקית (יכול לסייע -לפחות חלקית- בהוצאות היום יום)

4. התאמת נתוני הסטודנט לדרישות הקבלה המינימליות באוניברסיטאות.
הסטודנט צריך למצוא את האוניברסיטאות המתאימות לנתוניו על פי רמת השגיו במבחנים הנדרשים.
הרשמה לאוניברסיטה יוקרתית תדרוש הצגת נתוני השגים במבחנים כגון GMAT TOFEL וכדומה ברמה גבוהה.

5. רישום למוסד.
תהליך הרישום לאוניברסיטה בחו"ל אינו פשוט וכולל הגשה של מסמכים רבים מלאים בפרטים קטנים, ולכן דורש התמצאות והבנה.
חלק מהאוניברסיטאות מיוצגות על ידי גופים ומשרדים שונים בישראל היכולים לסייע במילוי השאלונים והמסמכים.
חלק מהשירותים הניתנים לסטודנטים על ידי אותן נציגויות אינם כרוכים בעלות כלשהי מצד הסטודנט.
בחלק מהנציגיוות ניתן לקבל ייעוץ וטיפול בחינם.

6. הוצאת ויזת סטודנט
ניתן לקבל מידע על התהליך בכל שגרירות או נציגות קונסולרית של אותה מדינה.

7. התחלת תהליך המעבר
מומלץ לקבל שירותי הגירה ורילוקיישן לסטודנטים מחברות המתמחות בהובלה בינלאומית או ברילוקיישן לסטודנטים.
לקנות כרטיס טיסה
לארוז או לקבל שירותי אריזה או אחסנה מחברה המתמחה באחסנת תכולת דירות.
להסדיר ביטוח רפואי על כל צרה שלא תבוא:
הביטוח צריך לכלול הגנה רפואית מקיפה לאירועי בריאות יומיומיים, צפויים ושאינם צפויים, ופתרון לאירועים ביטוחיים מורכבים כגון אשפוזים וניתוחים, ותרופות.
צריך לזכור שבחלק מהמדינות שירותי הרפואה אינם מתקדמים כמו בישראל ולכן צריך להיות מכוסים גם בנושאים הבאים:
כיסוי למיון ואשפוז ללא הגבלה של מספר הביקורים בבית החולים
הוצאות למקרי חירום של חיפוש, איתור והצלה
הוצאות בשל הפסקת לימודי סטודנט
כיסויים לצורך פינוי והטסה רפואית על ידי מסוק או מטוס אמבולנס
כיסוי ביטוחי לתקופת הריון, הריון לא תקין ווכיסוי גם לסיבוכי לידה
כיסוי ביטוחי למצבי ואירועי טרור ומלחמה
כיסוי ביטוחי להוצאות רפואיות בעת חופשות.
כיסוי ביטוחי לשבים לישראל לאחר תקופת שהות ממושכת בחו"ל ואיבדו את זכויותיהם בקופת חולים. (עד לסיום תקופת האכשרה)

בכל מקרה צפוייה לסטודנט- חוויה בלתי נשכחת.

בהצלחה


Monday, August 3, 2009

ההשכלה הגבוהה בקנדה - אופי ומבנה הלימודים

ההשכלה הגבוהה בקנדה - אופי ומבנה הלימודים:

שנות לימוד לתואר:
לתואר ראשון לומדים 4 שנים.
לתואר שני לומדים שנתיים.
לדוקטורט 3 שנים.

תנאי קבלה לסטודנטים ישראלים:
כיון שאין בקנדה גורם פדראלי אחד המפקח על תנאי הקבלה הם נקבעים בכל אוניברסיטה ולכל תחום לימוד יש תנאי קבלה.

להלן תנאי המינימום:
תואר ראשון: בגרות מלאה ומבחן ידע באנגלית (TOEFL)
תואר שני: תואר ראשון ומבחן ידע באנגלית (TOEFL).

כמובן שבאוניברסיטאות היוקרתיות ובחוגים המבוקשים יהיו נתוני קבלה גבוהים יותר ונדרש מהסטודנט הממוצע להציג רף ציונים גבוה, אך עדיין יש אוניברסיטאות שניתן להתקבל אליהן עם ממוצע בגרות/תואר ראשון לא גבוה במיוחד.

עלויות:
עלויות שכר הלימוד: 10,000 דולר קנדי לשנה.
(העלות היא ממוצע שכ"ל באוניברסיטאות)

עלויות המחיה כ- 1,000 דולר קנדי לחודש.
העלויות כוללות תנאי מחיה בסייסים כגון מגורים, אוכל, נסיעות וספרי לימוד.


אישור עבודה:
ב 2006 התקבל תיקון המאפשר לכל סטודנט זר לעבוד עד 20 שעות בשבוע.

לגבי אפשרות הגירה לקנדה-ניתן לקבל פרטים בחברת סוניגו

Sunday, August 2, 2009

זהירות - אתר של נוכלים תחום הלימודים

אני רוצה להזהיר את מי שקורא את הבלוג הזה מאתר של נוכלים העוסקים בספאם והפצת זבל ברשת ובבלוגים
http://www.information-systems.co.il

שומר נפשו ירחק- בטח מהחומר הלא רלוונטי והלא אחראי שמופץ בו

ספאם
ספאמרים

לימודים בקנדה

ההשכלה הגבוהה בקנדה

כמו בישראל מחולקים באופן כללי מוסדות ההשכלה הגבוהה בקנדה לשניים:

* אוניברסיטאות המקנות תארים. האוניברסיטאות עוסקות במחקר ובלימודים לתארים מתקדמים
* מכללות - קולג'ים המלמדים מקצועות ומעניקים לבוגרים דיפלומות מקצועיות או מסלולי לימוד קדם אקדמיים

בקנדה ניתן למצוא:
151 אוניברסיטאות.
46 אוניברסיטאות / קולג'ים
189 קולג'ים
33 קולג'ים מקצועיים.


בכל שנה לומדים בקנדה כ- 130,000 לא קנדים- מחו"ל.

בקנדה אין משרד חינוך פדראלי ראשי המכתיב את תנאי הקבלה ולכן כל אוניברסיטה קובעת את תנאי הקבלה שלה בעצמה.

השנה האקדמית בקנדה מתחילה בספטמבר ומסתיימת במאי.

ברוב האוניברסיטאות השנה האקדמית מחולקת לסמסטרים, אך יש מספר אוניברסיטאות המתנהלות ע"פ מסלול הטרימסטר.

שתי השפות רשמיות בקנדה הן אנגלית וצרפתית ולפיכך יכול כל סטודנט לבחור בעצמו באיזה מוסד ללמוד ע"פ השפה הנלמדת בו.

במספר אוניברסיטאות ניתן ללמוד בשתי השפות.

באופן כללי אין דרישה לשלוט בשתי השפות על מנת ללמוד באוניברסיטה.

כדי לקבל פרטים נוספים על הגירה לקנדה ניתן לפנות לחברת סוניגו.

Saturday, July 25, 2009

ועדת המעקב: ערכת ההמנון לבי"ס - אונס זהות

משרד החינוך השיק השבוע בטקס חגיגי "ערכת המנון", המיועדת להפצה בכל בתי הספר. הערכה אמורה לעודד הזדהות, מעורבות ומחויבות להמנון הלאומי ולערכיו. אולם ראשי המגזר - טוענים כי מדובר באונס .

במכתב לשר החינוך, גדעון סער, אומרים בוועדת המעקב של ערביי ישראל כי "אנו מתנגדים בתוקף ליוזמות כאלה, שאין בהן שום תועלת ורק יביאו להעמקת הניכור של התלמידים והמורים הערביים. אנו קוראים למשרד ולכבוד השר לכבד את הייחוד התרבותי והלאומי של 25% מהתלמידים במדינה, ואת זכותם לחינוך שיהלום את מציאות חייהם כחלק מאזרחי המדינה אך גם כחלק מן העם הערבי הפלסטיני".

ואני שואל אל חברי הוועדה (הלא מכובדת) האם הייתם מעיזים לא ללמוד את ההמנון הגרמני בגרמניה?

האם הייתם מעיזים לשלוח מכתב כזה בארה"ב???

האם האינדיאנים האמריקאים היו מעיזים שלא ללמוד את ההמנון של אלה שטבחו בהם וכבשו ואתם בצורה אכזרית?

ברור שלא.

הדבר היחידי שניתן ללמוד מהנושא הזה הוא שוועדת המעקב של ערביי ישראל רוצה רק בדבר אחד- בידול והתנתקות של אזרחי ישראל הערבים ואם גם על הדרך אפשר לנצל את משאביה של המדינה- עוד יותר טוב.
תנו להם לחנך את התלמידים לשנאת המדינה ולניצולה ככל שידם משגת- בקבלת תשלומים מביטוח לאומי- אבל דבר בסיסי כגון- לימוד ההמנון - זה לא.

אני חושב שהגיע הזמן להוציא את הוועדה הזו אל מחוץ לחוק. אין לה שום מטרה אלא לגרום לשנאה בין המגזר היהודי והמגזר הערבי.
להתחיל להכניס תוכניות של השתלבות בבתי הספר הערביים. ולהפסיק לחנך את התלמידים הערביים על ברכי שקר הנכבה- שלא היתה ולא נבראה-אלא במוחם החולני של כמה משונאי ישראל הגדולים ביותר.

Saturday, July 4, 2009

ללמוד קידום אתרים במנועי חיפוש


השבוע נשאלתי איפה לומדים את תחום קידום האתרים במנועי חיפוש.

וזו באמת שאלה מפתיעה.

אני לא חושב שיש מקום מסודר - למרות שיש כמה מקומות שמציעים קורס ללימוד התחום.
אני מצידי חושב שהדרך הטובה ביותר היא:
1. להתחיל לקרוא את המדריך של גוגל לקידום אתרים או בשמו הרשמי:
google guidelines
.זו לפחות ההתחלה
ומשם להמשיך בעזרת ניסוי ותעיה.

מזתומרת? ללמוד מהנסיון.
אם משהו מצליח באתר מסויים- למשל- אם אתר מסויים מקבל קישור מאתרי ספציפי- ואחרי חודש - ניתן לראות שאותו אתר מופיע ברשימת האתרים המקשרם לאתר היעד- או אז עלית על משהו- כלומר מומלץ מאוד להשתמש באותו אתר מקשר - גם לאתרים אחרים.
כמובן שאסור להפוך את האתר המקשר ל"חוות קישורים" כי או אז- כל הערך שלו ירד וכם האתרים המקושרים אליו- יפגעו מכך- ולכן כל דבר צריך להתבצע בצורה זהירה ומדודה.

דוגמה נוספת- אם יש לך אתר שמצליח תוך יום להקפיץ את האתר שלך על ביטוי מסויים לעמוד ראשון- אז מהבחינה הזו- זה סוג של נשק יום הדין בקידום אתרים.
מומלץ מאוד לא להשתמש בו אלא לביטויים סופר תחרותיים או אם לקוח עומד לנטוש- ואתה רוצה להציג בפניו איזה יכולת "פלאית" - כדי לשמר אותו.

כעקרון צריך לזכור שלא כל דבר שנכתב - בעיקר באינטרנט הוא ממקור מוסמך- ויש הרבה קשקשנים באינטרנט- שכותבים בשביל לכתוב- (איפה אני ברשימה הזו?) ולכן חשוב מאוד להסתמך בכל צעד או על נסיון אמפירי- כלומר לבצע ניסוי או פיילוט ורק אחר כל להשליך מזה על הכלל ולחלופין לפנות לתמיכה של גוגל בענינים שלא ברורים.

והרבה עבודה קשה .
יש הרבה מאוד מאמרים שעוסקים בתחום וניתן ללמוד מהם לא מעט - כיון שרובם מדברים על הכיוון הכללי.
ואם מצליחים לאור הנסיון להבין מה חשוב ומה לא חשוב- זה יכול לתת כיוונים לא מעטים במה לעשות ואיך לקדם את האתר של הלקוח שלך.
בשביל זה לא צריך קורס באופטימיזציה.