Sunday, November 23, 2008

לימודי רפואה בכלל וכירורגיה בפרט


אתמול הייתה כתבה על סטודנטים שלומדים רפואה ומצב הכירורגים בישראל.
המצב (המעיק יש לציין) הוא שמתוך 300 סטודנטים שסיימו את הלימודים בשנתון מסוים- בודדים הלכו להתמחות בכירורגיה כללית.

האמת היא שהמצב דומה גם בתחום ההרדמה.

וכל זה למה? כיון שמערך הרפואה בארץ לא מצליח לכוון את הסטודנטים הצעירים.
הסיבות של הסטודנטים - די ברורות
עבודה קשה, לא מתגמלת, עם עתיד די משמים.
אבל בכתבה הוצג עניין אחר של "חוסר רצון לקחת חלק ברעיון הציוני"

האמת שדי הופתעתי/השתוממתי- מה פתאום העניין הציוני נכנס לפה? (ההפתעה הייתה שדווקא ה"כיבוש" לא הוכנס גם הוא לעניין- והוא הרי אשם בכל דבר שקורה כאן....)

אבל אני חושב שהפתרון של הבעיה הוא מכיון אחר לחלוטין- וכולל את מה שכולם יודעים ומה שכולם רוצים:
כסף.

תחומים שאף אחד לא רוצה לעבוד בהם- צריך לתגמל אותם כבר מהשנה הראשונה במשכורות גדולות ושמנות.
ובמילים אחרות מי שהולך להשקיע בלימודים והתמחות של כירורגיה או בהרדמה- לצורך העניין - יקבל משכורת מיום העבודה הראשון - כפולה.

מי שרוצה להתמחות בכל הנישות האחרות- כגון כירורגית חזה, פלסטיקה ונשים (אלו התחומים שבהם מרוויחים הרבה מאוד אחרי שאתה נחשב למומחה ופותח לעצמך קליניקה פרטית) - אצלם צריך לחתוך את המשכורת בשליש ובכך לממן את העליה של המקומות הפחות נחשבים.

מה זה ייתן? כל סטודנט לרפואה יתחיל לעשות את החשבון של עצמו- הרי עד שהם מתחילים לראות כסף ויוקרה בשוק הפרטי לוקח להם הרבה מאוד זמן - האם עדיף להמשיך לחיות כמו תפרן או לחלופין האם לא עדיף להתחיל לחיות ממשכורת נורמלית מיד אחרי הלימודים?

בדיוק כמו שכולם עושים את החשבון של למה לא להכנס לתחומים הללו- אם יבצעו את השינוי המוצע כאן יהיו כאלה שיחשבו אחרת.-

Wednesday, November 19, 2008

נחשו איפה כדאי לעבוד באקדמיה?


השבוע פרסם
The scientist
שכדאי מאוד לעבוד במכון ויצמן והאוניברסיטה העברית בירושלים, שדורגו בראש רשימת מקומות העבודה האקדמיים הטובים ביותר מחוץ לארה"ב
כן כן...
מקומות ראשון ושני שייכים לאלה שטוענים שבריחת המוחות תגרום לקריסת מערכת החינוך האוניברסיטאית בארץ...

אז מה פרופסורים? החיים כל כך קשים שחייבים להעביר לכם כל כך הרבה כסף? אף אחד לא רוצה לעבוד פה?
אולי במקום זה נעביר את הסכומים שאתם מרווחים לסל התרופות? או לקשישים או לנכים?
יש לי רעיון יותר טוב- אולי נעביר אותו לסגל הזוטר- זה שבאמת עובד יותר מ 6 שעות שבועיות ומקבל על כך גרושים או סובל מ"אי קביעות" משוועת?

כל המחקר הזה מוכיח שכל דרישה של נערי האוצר במקרה הזה - מקורה באמת.
וכל השקרים אודות "בריחת מוחות", "התרסקות החינוך באקדמיה", של צוות הפרופסורים שממזמן כבר לא עובד אלא נח על זירי הדפנה- לא יעזרו.

לימודים לכולם.

Tuesday, November 11, 2008

שביתה באוניברסיטאות - חלק ב


ובהקשר של הפוסט הקודם....
אני חושב שחשוב מאוד לציין שבארה"ב - המקום של "חורשי רעתנו"- וגונבי מוחותינו הרבים (פרופסורים שחוקים רבים ומיותרים טוענים שכל מי שסיים פה תואר שני- ישר נגנב על ידי הצעת מלגת לימודים שאי אפשר לעמוד בפניה - נו באמת.....) לא כולם מקבלים הצעות עבודה כל כך גבוהות.
נכון, הטובים ביותר באמת משתכרים שכר גבוה וחלומי אבל זה נכון לגבי כל תחום. לא??

האם אתם חושבים שאגסי קיבל בסאפ משכורת רעב?
אז מה? צריך עכשיו להציע לכל מי שמקבל עבודה בסאפ- משכורת ו"מצנח פלטינה" (כן כן - לא מצנח זהב אלא פלטינה...)- העיקר שיישאר פה?

אני חושב שהמדינה בעניין הזה פשטה את רגלה ובמחשבה שנייה פושטת את ידה כדי לקבל נדבות ממדינות ויהודים אמידים מהתפוצה בשעה שאנחנו יכולים לפתור את העניינים הללו "בתוך הבית".

איך?
בצורה פשוטה.
כל מי שמועמד לקבל תואר - החל מדוקטורט- וכלה בפרופסורה צריך להתחייב לעבוד מספר שנים בהוראה.
באם זה לא מתאים לו- שישלם כופר.
ואם אתם שואלים אותי איפה חופש העיסוק?
ואני אשאל אתכם- מדוע טייסים בחיל האוויר מחויבים לחתום קבע של כמה שנים?

האם חיל האוויר לא מפחד שלאחר מכן- אל על לא תגנוב לו את הטייסים הצעירים?

גם פה צריך לחייב כל מי שמקבל תפקיד הוראה בכיר- להתחייב או לתת ערבויות שלאחר שיקבל את התואר (והכבוד המתלווה לכך) הוא יישאר בארץ מספר שנים לצורך הוראה או מחקר.

בינינו? הרי המחקרים לא עולים הון, והרי אם האוניברסיטאות היו משקיעות את ההון הנדרש- בציוד- הסטודנטים היו מגיעים מחו"ל ללמוד פה ולא להפך... אלא שבארץ כמו בארץ מעדיפים לשלם לסגל הבכיר משכורות של 50000 ש"ח בחודש- לא כולל שנות שבתון ומענקי מחקר למיניהם...

ואחר כך מתפלאים שהאוניברסיטאות נראות כמו שהם נראות.

במחשבה שניה - כל מערכת החינוך בארץ נראית כמו השרה יולי תמיר.
(ככה זה כשאתה מכניס את הנארטיב של האוייב לתוכנית הלימודים שלך - נראה את האמריקאים מלמדים את הנארטיב של אוסאמה בין לאדן בבתי הספר שלהם....)
ועל זה צריך להודות לגברת תמיר הנאורה....

אבל על זה בהזדמנות אחרת


Friday, November 7, 2008

שביתה באוניברסיטאות

נו מה תגידו על המרצים?

לא מספיק שהגדילו להם את התקציב יותר ממה שהם דרשו - יש להם תלונות- והם לא מוכנים אפילו לחלוק את המיליונים עם הסגל הזוטר...

ממש חוצפה מצידם.
אם זה היה תלוי בי הייתי מקצץ בכמה משרדי ממשלה את התקציב בחצי.
רוצים דוגמאות?
לא חסר- הנה כמה:
משרד הבטחון- הייתי מקצץ לכל הקצינים את נקודות הספורט.
מישהו חושב שבאיזשהוא מקום בעולם- הצבא מממן לילדי הקצינים שלו את נעלי הספורט שלהם?
יש מפעל כלשהוא - אפילו היי טק שמממן לעובדים שלו טרנינגים????
אז למה שמשרד הבטחון יממן לקצינים את נעלי הנייקי שלהם?

או יותר מזה- למה צריך לממן לאנשי הקבע את כל הנופשים והחופשות המוזלות?
הם לא מקבלים משכורת?
אין סיבה בעולם שיוסיפו להם עוד "חופשות" ו"נופשונים" כל עוד אין כסף לסל התרופות.

ואם אתם שואלים אותי? הייתי מוריד את המרפאות ושירותי הבריאות לאנשי הקבע- ואני מתייחס לכל מי שהתפקיד שלו לא מוגדר - לוחם. וזה כולל את כל מי שלא יוצא לפעילות מבצעית. (טבח בתל השומר- לא מוגדר כזה- למרות שהוא "קרוב לאש"...)
אין סיבה בעולם שנגד שמשרת ליד בית שמש - לא ישלם ביטוח רפואי - כמו כל אזרח אחר.

מצד שני עם הכסף שהיה מתפנה הייתי משפר את התנאים של החיילים הסדירים- ודווקא להם נותן לקנות טרנינגים ונעלי ספורט.
ויש לי הרגשה שישאר עוד הרבה מאוד תקציב....

דוגמה נוספת- האוניברסיטאות ומוסדות הלימוד האקדמאים.

נכון- יהיה מאוד קשה להתמודד עם התנאים שמציעים בחו"ל אבל זה נכון רק לנו? אתם חושבים שבצרפת המצב הרבה יותר טוב? בספרד המרצים מקבלים תקציבי מחקר של מליונים? אני לא חושב- גם שם אין משכורת של חצי מליון דולר למרצה- מבוקש ככל שיהיה.
ולכן אין מה לנסות להתמודד עם מה שאי אפשר להתמודד איתו.

ועכשו אולמרט בפרפורי שלטונו מוכר את המדינה ואת נכסיה כדי שישאר משהו מהמורשת המושחתת שלו.

ומי מוכן לקבל את הכסף? המרצים - אלה שבמקום לדאוג לחברה ולחלשים שבה- החליטו לעשות לביתם ולעצמם.
אתם יודעים מה? אם היו דואגים גם לסגל הזוטר- זה שבאמת נושא בנטל העבודה הסיזפית והיומיומית - נו מילא...
אבל איפה הם ואיפה הסגל הזוטר.

מבחינתם הסגל הזוטר- זה שמלמד שעות על שעות תמורת סכומים עלובים, ללא קביעות וללא שום תמורה הוגנת- הוא הוא זה שמבחינתם מיותר- העיקר שיהיו מענקי מחקר שמנים לפרופסורים שממזמן כבר לא חקרו שום דבר אלא את המנזה והקפיטריה - בכנסים שהם נוסעים אליהם.

והבעיה היא שכל מי שמצליח "להסתדר" ומקבל קביעות או וותק - שוכח את החברים שלו- אלו שרק לפני שנה שנתיים הסתופף יחד איתם תחת כינוסי השביתות....

אבל חכמים ממני אמרו כבר : הדג מסריח מהראש" ואם אולמרט דואג לעצמו ולבני ביתו- מה לי להלין אצל פשוטי העם והמורמים ממנו? אלה שיושבים להם כל השנה במגדלי השן שלהם?

ואחר כך הם מתלוננים שהרמה של הלימודים באוניברסיטאות בירידה מתמדת....
למה שהיא לא תהיה כזו אם הם כל הזמן עסוקים בלדאוג "לביתם????

Monday, November 3, 2008

השתתפות בקבלת החלטות


השתתפות בקבלת החלטות מסמלת כמה דברים עבור העובד:
שהוא מקבל כבוד- גם אם ההצעות שלו לא מתקבלות אף פעם, מתייחסים למה שהוא אומר.

(היה לי פעם בוס - שהיה מצוין כבוס - כחבר- הוא היה קצת פחות .... שאמר לי- לשמוע? תשמע את כולם- אבל להחליט תחליט לבד!!!)

ואת זה ניתן לראות בכל מצב- אם אתה שומע את כולם - את כל העובדים שלך- לא משנה מה תקבל- הם ירגישו את "תחושת הערך" - ככה נדמה לי שקוראים לזה באקדמיה....

בכל מקרה - אם העובד מרגיש שמתייחסים למה שהעלה - הוא ינסה לתרום ממרצו לשיפור הארגון.
אם לא קיבלו את דעתו - אבל שמעו אותה- הוא ינסה בשלב הבא לחשוב על פתרון טוב יותר ויכסה אותו בהרבה שיקולים.

ולכן מומלץ לחפש עבודה בה ההרגשה של העובד היא טוב- וכחלק מכך- להתייחס לדבריו או לרעיונות שהוא מעלה .

צריך לזכור שהעובד הסטודנט- נמצא במערכת מאוד לוחצת של לימודים מצד אחד ומצד שני הצורך להתפרנס בצורה מינימלית שלא תפגע לו בלימודים.
והשילוב הזה לא תמיד הולך - ולכן למעסיק צריכה להיות ההבנה המינימלית שעדיף לו שלסטודנט העובד שלו - תהיה מוטיבציה מינימלית לעבודה כי אחרת היא גם תראה כך...

יש עוד נקודה בעבודת סטודנטים - המחויבות לעבודה.
רוב העבודות שמוצעות לסטודנטים הנן עבודות "סטודנטיאליות" שהנן מטבען "קצרות מועד" או "מעוטות עניין" כגון שמירה ומיון דואר וכו'.
אולם לא כולן הן כאלה.
יש עבודות במשרדי עורכי דין לדוגמה שבהם ניתן ללמוד על התחום ולהשתלם בו עוד לפני שהלימודים הסתיימו.

במקומות כאלה יש סיכוי שלאחר הלימודים - ובהנחה שהעבודה שבוצעה - נעשתה בצורה טובה- יש סיכוי שיבקשו ממכם להישאר במשרד...
אני מכיר כמה מקרים כאלה ממקור ראשון - וזה פתרון בסך הכל לא רע לכל הצדדים.
המשרד - כבר מכיר את העובד ויודע למה לצפות.
הסטודנט- מכיר את המשרד את יחסי הכוחות בו, את היתרונות בו (ואת החסרונות....).
ככה שכולם מרוויחים.

מצד שני אם המשרד העסיק את הסטודנט בצורה שבה רוב המשרדים מעסיקים סטאז'רים - אין לכך שום יתרון לאף אחד.
הסטודנט- שאף פעם לא שאלו אותו כלום - לא ירצה להמשיך במשרד שהעסיק אותו בעיקר בעבודות שחורות ובצילום תיקים...
והמשרד- אינו יודע מי צמח לו מתחת לאף...

בקיצור כולם מפסידים.
ומכאן החשיבות של שמיעת דעתו של העובד - ובמקרה שלנו הסטודנט- אם הוא יפתיע- כולם רק ירוויחו....